"הכל בגלל יוסי".
כששומעים את השם שלה בדרך כלל חושבים שטעיתי בכתיבה אבל-לא. ההורים שלה רצו שם מיוחד ולא "טלי".
אז נעים להכיר – טלילה לוי – האמא של "סבוני כנען". יוסי לוי (האשם מהשורה הראשונה) הוא האבא.
המקור שלהם הוא מחולון: טלילה מורה למחשבים, יוסי מורה למוסיקה וספורט הכירו, התאהבו והמשיכו יחד.
מורים בישראל זה לא בדיוק התחום שממנו מתעשרים אבל טלילה ויוסי הם סוג של אנשים שמתאשרים מכל דבר.ישנם שני תנאים ל"טוב" של טלילה:
- כל עוד זה עושה לנו טוב ואפשר לחיות, אנחנו שם.
- כל עוד זה מסקרן ומעורר עניין, אנחנו שם.
היא מזיזה את הדברים ומותחת עד הקצה, עד למיצוי המלא של הכל ורק אז מניעה מנועים ועוברת למשהו אחר. בהיסטוריה שלה עד היום, כל 7-10 שנים היא מוצאת עניין במשהו אחר ומגלה את עצמה מחדש. ממורה (סטנדרטית) למחשבים היא המשיכה לריכוז מגמת מחשבים לבגרות, מחשוב כל נושא התעודות בבתי הספר, הנחתה שילוב מחשבים בהוראה, ריכזה את כלל בתי הספר בת"א בתחום המחשוב, וכשזה הפך לשגרה היא הייתה חלק מהיוזמה לפרוייקט ערים תאומות עם לוס אנג'לס. גם כאן מכיון שלא היה לה רכב (לא זה לא היה בתקופת העגלונים בת"א זה היה בסוף שנות השמונים תחילת שנות התשעים) אז היא נסעה למקומות העבודה השונים באוטובוסים ובטרמפים. "נכון שעם רכב זה הרבה יותר נח ויותר קל אבל אלו רק 4 גלגלים" והם לא מה שיעצור את טלילה מלהגיע לאן שהיא צריכה. לחילופין היא גם טסה לא מעט ללוס אנג'לס במסגרת פרוייקט ערים תאומות אבל כאן היא קיבלה כרטיס טיסה מראש…
כמובן שכל הגלגולים האלה הוציאו אותה מתחום החינוך והיא הגיעה לחברה שהתמחתה בבניית מוצרים, פיתוחי חומרה וידע ומשלבים מחשבים וחינוך. בתחום ההייטק השכר שלה השתפר והתנאים בבית נעשו טובים יותר. ואז יוסי הזמין לה מתנת יום הולדת סדנת סבונים… "הוא היה צריך לדעת שאם הוא יתן לי מתנה שכזו – זה כבר יעלה לו…" מיד היא הבינה שבסדנה הזו מלמדים לעשות סבון מ…סבון. אז ברור שלא לזה היא התכוונה וכנראה שגם יוסי לא ולכן היא הייתה צריכה להתחיל מבראשית.
הסקרנות של טלילה היא משהו שלא נגמר. כמו ילדה, כשהיא מקבלת משהו היא צריכה לפרק אותו לגורמים בשביל להבין ממה הוא עשוי, אייך הוא עובד, מי המציא אותו ומה המטרה הסופית. טלילה חזרה הבייתה התיישבה מול החבר הטוב שלה (המחשב) והתחילה ללמוד את כל מה שצריך כדי שהיא תוכל לייצר: "סבון עם מטרה".
- סיר ביתי, בני הבית ש"התנודבו" לעניין ומרתף שהפך למפעל ראשוני וצנוע.
- ערבבו שמנים, הוסיפו חמרים טבעיים, המציאו צורות ותבניות וכמו צמח בר התחילו לגדול.
אט אט כשהמטרה הייתה ונותרה סבון איכותי הם גדלים. ממרתף ביתי הם עוברים לחדר שניתן להם בשיתוף עובדים מוגבלים ב"משקם" עמותת מלכ"ר. ואז כשזה קטן עליהם ממשיכים הלאה ועוברים לפארק אפק ראש העין. מפתחים עוד פורמולציות רוכשים מכונות שונות אבל המפעל לא "ממריא" עדין. כדי לקדם את המפעל נכנס שותף נוסף בכובע של שיווק. ולאחר מכן קיבוץ אלונים ששמעו על המוצרים ועל האנשים שמאחרי הרעיון "סבון עם מטרה" נכנסים כמשקיעים כדי להשאיר לטלילה את האפשרות להמשיך לחלום ולפתח מוצרים.
בין סבון לפורמולציה בשנת 2011 גם טלילה הופכת להיות חלק מהסטטיסטיקה – "גוש במישוש". ביופסיה דחופה, בדיקות, ניתוח ושנה ידועה מראש: שני שלבים של טיפולי כימו והקרנות. בימים הבלתי נסבלים האלה טלילה ממשיכה לעבוד כמעט כרגיל. "העסק הוא שלי והוא מה שמעסיק אותי ועוזר לי לעבור את הימים האלה." "יוסי עוזר, תומך, מסיע, מרגיע ובעיקר מאפשר לי מרחב מחיה." מהמקום הזה שכל כך מאפיין את טלילה – לא מוותרת לעצמה, לא נכנעת למחלה ולהרגשה המזופתת היא לוקחת את מה שאפשר ומתחילה ליצור פורמולציות שיעזרו לתופעות הלוואי המופיעות כתוצאה מהמחלה ומהטיפולים השונים.
משחה לטחורים, משחות נגד אלרגיות כוויות וגירודים, קרמים מרגיעים ומלחלחים. על כל אשה שהיא שומעת שחווה את התופעות היא שולחת קרמים ומשחות מתנה – "תנסי אם לא יעזור החזירי", אם יעזור תספרי לי כדי שאפתח עוד". לנשים ששום דבר לא עזר להן היא מנסה לפתח עבורן משחה/קרם מותאם אישית.
"מה עוד עשתה לך המחלה?" אני שואלת. "דפקה לי את הגוף" היא עונה. פגעה לי בכל מה שרק אפשר ושיבשה את המהלכים הביולוגיים. אנחנו יושבות במטבח שלה בבית שאליו הם חזרו לפני חצי שנה. במשך כל השיחה היא חסרת שקט. הולכת חוזרת, תה, עוגה, טלפון "צריך לנצל את הזמן כשיושבים על הכסא".
"איך את מרגישה אחרי שחזרתם לכאן" אני שואלת. "יש ימים שאני בכלל לא מאמינה שעזבנו. היינו בחוץ רק שנה וחצי לפעמים זה נמשך כמו נצח אבל בסך הכל עבר מהר. אני בעצם אנחנו, מרגישים שחזרנו הבייתה. אולי היינו צריכים לעזוב למקום אחר בשביל לדעת כמה אנחנו אוהבים להיות כאן." אני מסתכלת עליה – העיניים שלה בורקות שוב. במקרה שלה זה אומר שתיכף יהיה עוד פרוייקט או עוד המצאה בדרך. למה "כנען" אני שואלת. "לא יודעת, זה היה רעיון של יוסי. להתחבר לאמיתי לטבעי כמו פעם. אולי סוג של חיבור לעצמנו".
מרעיון לסבון
www.cnaannatural.com http://www.cnaan-natural.com | טלפון – 050-4240762 | פייסבוק
אהבתי.
סיפור חיים. אופטימי.מרגש.שזור בפנינים המיוחדות שלך.
שבוע מבורך לכולן.
יפה 🙂
מקסים, מעורר השראה ומעודד קדימה!
סיפור מצויין לפתוח איתו את השבוע 🙂