fbpx
מכל דבר סיפור

ילנה קסל – עוצמה נשית שחייבים להכיר

אודה ואתוודה כי עד שלא הגעתי לראיין את ילנה הבעלים של "זאוס ספא" לא שמעתי על המקום ועל החברה. בינינו, במרוץ המטורף של חיי היום יום אני לא ממש מוצאת זמן לחשוב על הפינוקים האלה. בדרך כלל כשמדברים איתי על "ספא" מיד עולות לי בדמיון תמונות של מבנים קטנים, ריחות רכים ונעימים, מגבות חמות והרבה טבע/צימר וכ"ו.

מי את ילנה קסל?

ילנה קסלהגעתי לראיין את ילנה ביום חורפי. בחוץ משתוללות רוחות (תרתי משמע) ישראליות ערות ואני נכנסת לתוך בניין בלב רמת גן, אחד מאותם הבניינים הגבוהים עם מעליות, רעש, כבישים, חניות, חנויות, הרבה אנשים וככל שאני עולה הרעשים נעלמים בהדרגה. דרך חדרי כושר והמסדרונות המחברים בינהם אני עוברת לאזור ה"ספא".

איזה שקט אני חושבת לעצמי כשאני ממתינה בלובי  להכנס למשרד של ילנה. והנה מופיעה לפני אשה נעימה ומזמינה אותי להכנס למשרד – לקח לי רגע להבין שזו ילנה. אנחנו מתיישבות אחת ליד השניה לפי בקשתי. "זה לא ראיון סטנדרטי (אם יש בכלל דבר כזה), אני רוצה להכיר אותך אני אומרת.  היא מתיישבת לידי והחיוך לא מש מפניה לאורך כל השיחה.

ילנה נולדה וגדלה בבלארוס. לארץ היא עלתה עם הוריה ואחיה כשהיא בת 23  ואחרי לימודי תואר לכלכלה. כששואלים אותה  – מה גרם לכם לרצות לעלות לישראל? היא משיבה: "לא יודעת, הייתה אווירה של עליה לישראל". אמה הייתה מהנדסת ואביה קבלן בניין. המצב הכלכלי הפך להיות קשה במיוחד. כולם מסביב דברו על עליה לישראל, המשפחה המורחבת, חלקה הגיע לישראל והחלק האחר נסע לארה"ב".

עם הגעתם לארץ, גוייס אחיה מיד לשרות סדיר והיא מצאה את עצמה "מתגלגלת" לאן שהחיים הובילו אותה. ילנה למדה באולפן, עבדה כמוכרת בשק"מ (זוכרים שהיה דבר כזה) ואז התקבלה לעבוד כקופאית ב"איסתא". כאן נשארה 15 שנים. התאהבה בתחום ולמדה קורס סוכני נסיעות, הפכה למנהלת סניף "איסתא חולון" והמשיכה בתחום כשהיא חלק מצוותי חשיבה שמפתחים תחומים נוספים בנופשים ונסיעות.

ילנה וולאדי – סיפור אהבה 

ילנה נשואה וגרה בבת-ים ליד ההורים שלה, החיים מושכים קדימה, נולדים שני ילדים – קרי ומיכאל וילנה נעזרת לא מעט בהורים שלה בגידול הילדים. השאיפה למצוינות טבועה בדמה, לא פשוט להיות אשת קריירה ואמא במשרה מלאה. במעט הזמן הפנוי שלה היא הולכת לחדר כושר ושם פוגשת את מי שעתיד להיות בעלה השני – ולאדי. הם מתאהבים, מחליטים להמשיך יחד ומשאירים מאחור את הזוגיות הראשונה של כל אחד מהם.

ילנה קסל ובן זוג וולאדי

ולאדי הוא ספורטאי ועובד כמעסה של ספורטאים עוד כשהיה באוקראינה. בעבודתו הוא מבין שספורטאים מגיבים מאד טוב לעיסוי רפואי וזה עוזר להם לשפר ביצועים. ולאדי נפגש במקרה עם מנהל מגדלי ת"א שמציע לתת לו 2 חדרי טיפול  ללא עלות בשלב ראשון רק כדי לראות אם זה "תופס". ילנה מגיעה לעזור בסוף כל יום עבודה ומבינה שבזה היא רוצה לעסוק. היא מתפטרת מאיסתא למורת רוחו של המנהל שלה שמנסה לשכנע אותה להשאר אבל מבין שאם ילנה החליטה-שום דבר לא יעצור אותה.

ילנה וולאדי פותחים את "לייף לוקס", בין בתי ה"ספא" הראשונים בארץ, וממשיכים לשנות את משמעות המונח "מכון עיסוי" ומביאים אותו למקום אחר. קושרים את המילה, למקצוענות, לרפואה, לכושר ולפיזיותרפיה. עם הזמן, פותחים עוד אתרים ומשלבים בתוכם מכוני כושר ופעילויות ספורט. רב המטופלים שלהם הם לקוחות קבועים ומנויים שחוזרים. בצוות המאוד מקצועי  (מורכב כולו מפיזיותרפיסטים, אחים ואחיות שעשו הסבה למעסים מקצועיים) נוצר צורך באנשי מקצוע נוספים.

"תוכנית מסע"

הבן של ולאדי מגיע לארץ במסגרת "תכנית מסע" ומספר להם על התוכנית ומהותה. כשהוא סיפר להם על התוכנית, נזכרה ילנה שלפני שעלתה ארצה לא היה קשר ממשי ומודעות למדינה הזאת שנקראת ישראל. היא מחליטה שהיא מצטרפת לתוכנית מסע!

"תכנית מסע היא פרויקט גג של הממשלה והסוכנות היהודית עבור למעלה מ-200 תכניות הפונות ליהודים צעירים מרחבי העולם. במטרה לעודד שהות של יהודים צעירים בישראל לתקופה סמסטר עד שנה.תרומתם של משתתפי "מסע" לחברה הישראלית נאמדת בכמיליון ימי התנדבות והיא כוללת השתלבות במשימות לאומיות וחברתיות." (מתוך אתר תכנית מסע – הסוכנות היהודית)

ילנה וולאדי נפגשים עם צוות "תכנית מסע" ובונים עבורם תכנית מסע משלהם: "זאוס ספא" ממן לצעירים שמגיעים לארץ במסגרת התכנית לחמישה חדשים את כל מה שיכול להקל על הקליטה שלהם בארץ ויפנה להם את הראש ללימודים. מי שמתקבל לתכנית מסע של "זאוס ספא" מקבל שכירות, החזרי נסיעות, חודש ראשון של לימוד השפה העברית ושני קורסי עיסוי רפואי. מי שיצליח לעבור את מבחן ה"סטאז'" יוכל לעבוד ב"זאוס ספא" במידה ויעשה עליה לארץ. המטרה של ילנה לגרום להם להשאר כאן איתנו.

ילנה אשה מדהימה. במשך כל הזמן שאנחנו מדברות החלק שבו אני רואה את הברק בעיניים זה החלק הזה של העשיה למען האחר ולמען המדינה. "יש דברים שאני חושבת שכדאי לשנות בארץ" היא אומרת. "כל הנושא של האסטתיות והמודעות לזה, בבלארוס ואוקראינה לא תראי בחורה צעירה או אשה מבוגרת יוצאת מהבית כשהיא לא מטופחת ולא מאופרת – אפילו קצת. אנחנו כבר לא בימים הראשונים של המדינה ונשים כבר לא סוללות כאן כבישים.  אשה מטופחת לא משנה מה המידות שלה תמיד תהיה אסטתית יותר מאשה מוזנחת. לא צריך להיות עשירות בשביל זה, צריך בעיקר חינוך ומודעות.אנחנו מדינה חמה, אנחנו מזיעים לא מעט – גברים ונשים נערות ונערים צריכים להיות מודעים לנושא הרגיש הזה.  מודעות לספורט והחשיבות שלו. צריך לחשוב אייך להעביר את הדברים האלה דרך מסגרות חינוכיות כמו בתי הספר".

מה הכי חשוב לך? "בעיקר הילדים שלי. הבן לפני גיוס רוצה ללכת לקרבי וזה מדאיג".

איך משפיע עליכם המצב במדינה? "גם אנחנו כמו כולם נפגעים כלכלית כשיש בעיות בטחוניות וחשש לחיי אזרחים וחיילים".

מה חסר לך? "הייתי רוצה לאפשר לעצמי קצת יותר מפגש עם חברים, אני די עסוקה בעבודה וכשאני מגיעה הבייתה אני בעיקר עם הילדים ועם עצמי. ולאדי מפנה לעצמו זמן עם חברים לי זה קשה יותר.  הייתי שמחה אם היינו יכולים ללכת למופעי ג'ז זו מוסיקה ששנינו מאד אוהבים".

מי החבר/ה הכי טוב/ה שלך? "ולאדי" היא עונה מיד.

שעה וחצי של ראיון עברו לי מאד מהר. יכולתי להמשיך ולשאול שאלות רבות אבל ילנה צריכה לחזור לעבודה.

האשה הזו והזוג הזה עושים למען עצמם אבל גם למען המדינה שלנו-של כולנו את מה שהם מאמינים שיעזור לקדם ויעשה טוב: להביא לארץ חבר'ה צעירים ולהראות להם שאפשר לחיות כאן ללמוד ולהתפרנס זו מטלה לא קלה. אבל כמו שראיתי, ילנה וולאדי מצליחים בזה מאד. לא כל קהל הלקוחות שלהם יודע מה הם עושים מעבר לניהול חדרי כושר כי הם לא מרבים לפרסם את זה.

כבוד, יחסי הדדיות ושמחה בעשיה הם הדברים שעוזרים להשאר כאן.

ילנה וולאדי הבעלים של זאוס ספא ותכנית מסע לחיבור צעירים יהודיים לבקר בישראל ודרך היכרות והתפתחות אישית לעשות עליה או לשמש כמנהיגי הדור הבא בקהילות במדניות "חבר העמים" לשעבר. כי הם חלק מהעתיד שלנו.

ילנה קסל וולאדי

Show More

מיכל שני

היכן שיש אנשים מתקיימים חיים. "לכל איש יש שם" וכל אדם הוא סיפור שלם. ככל שאני מתבגרת אני מוצאת את עצמי סקרנית ומאזינה בהנאה רבה וסבלנות לסיפורי חיים של אנשים (חיים). תמיד אהבתי לשמוע סיפורים שאמא שלי סיפרה לי, שסבתי סיפרה לי. כאלה שהקריאו וכאלה שהמציאו. חלקם אגדות וחלקם אנשים שהפכו לאגדות-לא מפורסמים. כאלה שחיים לידנו ביום יום ואנחנו לא באמת מכירים את הסיפור שלהם. שכנים חברים ולפעמים אפילו משפחה. כי ביננו – במרוץ המטורף של החיים למי יש זמן לעצור רגע ולהקשיב לסיפורים. אנחנו חיים את היום יום ומאיטים או נעצרים לרגע רק כשקורה משהו ולרב זה משהו "רע" או "אסון". ואז אנחנו עומדים מעל למיטה או חלקת הקבר, מצקצקים בלשוננו (אני מאד אוהבת את המילה "מצקצקים") ונאנחים על איזה אדם הוא היה או איזו אשה היא הייתה. המבוגרים תמיד פונים לצעירים ואומרים "אם רק ידעת איזה חיים היו לה/לו"? ומה היא/הוא היה רוצה שנספר עליו? רגע לפני הסוף – מה הוא היה בוחר לומר? אז למה לחכות לסוף? אני מקשיבה לסיפורים ואעלה אותם כאן. מקווה שאצליח להעביר אליכם את ההנאה הרבה הזו ואת חכמת הכלל (היא לא נלמדת באוניברסיטאות) ובסוף כל סיפור יהיה מושא הסיפור – ארוע, מוצר, אתר או עסק שנולד מהסיפור. כבר הרבה שנים: אחותי הגדולה, אשתו של, אמא של, חברה של ... ועכשיו חוזרת להיות אני.
אולי גם יעניין אותך?
Close
Back to top button
X