fbpx
הורות וילדים

האם ההורים הצעירים של שנת 2018 שונים מההורים הצעירים של פעם?

הורים צעירים – הדור הבא שלי

לא מעט פעמים אני שומעת את ההתלבטויות והקשיים שיש בגידול ילדים.

צריך להבין ש:

  • הדברים האלה הם "לא חדשים". הם מעט שונים.
  • אין דבר שהוא ממש כמו אצל האחרים.
  • אין ילד דומה למשנהו.

תנאי המחיה והשפעה סביבתית הן חלק מהחינוך של הילדים שלנו אם נרצה ואם לא. ילדים נולדים למציאות ומצב קיים ותמיד ירצו לחזור אליו גם אם הוא נוראי. קן משפחתי חזק, מחבק, אוהב ומכיל יכול בהחלט "לדלל" את ההשפעה החיצונית אבל אי אפשר למנוע אותה לחלוטין.

לכל דבר יש פתרון אבל כל דבר הוא תהליך. ואם אתן רוצות לשנות בילד/ה משהו שנראה שהוא מפריע לכן או לא נכון אתן חייבות להבין ולקחת בחשבון שגם אתן תצטרכו לשנות משהו…

רובכן חלק מדור שמעדיף פתרונות כאן ועכשיו-רצוי שיהיו מעשי קסמים ורצוי שיפתרו בעיות נכון ל…אתמול. לא פשוט לגדל ילדים אבל הפתרון צריך להגיע עוד לפני שנוצרת ה"בעיה" או שמופיעים ה"קשיים".

אני מאמינה שלפני שמביאים ילדים לעולם, יש לחשוב רגע ולא לתת לזה להגיע ב"כח האנרציה" כי "כולם עושים ילדים". "כולם" לא יהיו אלה שיעזרו לכן בגידול.

כשאתן כבר ב"תןך זה"ף חשוב לחשוב ולהעזר במי שאפשר: אחים ואחיות, סבים וסבתות, דודות, חברות, בייביסיטריות כל מי שאתן יודעות (לא חושבות. יודעות) שלא ילכו "נגד" שיטת החינוך שלכן ועדין יוכלו לתת לכן קצת זמן לעצמכן מידי פעם.
אם זה כרוך בהוצאה כספית שהיא בלתי אפשרית – אפשר לעשות "סידור "עם חברה טובה אחות או כל אחד אחר. פעם היא תשמור/תעסיק את הילדים שלי ובפעם הבאה אני אשמור על שלה. לפעמים השעה שעתיים האלה שיש לעצמי הם כמו אוויר לנשימה והם מאד חשובים לשמור על איזון ולתת לעצמנו את האפשרות לחשוב בשקט ובלי לחץ.

קוראים לי מיכל שני. אני אמא לשלוש בנות (דור שלישי של "רק בנות…"), בוגרת "יוזמות" בית הספר לאימון, סבתא (בפוטנציה כרגע) ובמהלך החיים שלי והעבודות שלי טיפלתי בילדים במסגרות שונות.
אם יש לכן שאלה, בקשה וכ"ו אתם מוזמנים לשלוח אותה דרך האתר ואני אענה בשמחה.

Show More

מיכל שני

היכן שיש אנשים מתקיימים חיים. "לכל איש יש שם" וכל אדם הוא סיפור שלם. ככל שאני מתבגרת אני מוצאת את עצמי סקרנית ומאזינה בהנאה רבה וסבלנות לסיפורי חיים של אנשים (חיים). תמיד אהבתי לשמוע סיפורים שאמא שלי סיפרה לי, שסבתי סיפרה לי. כאלה שהקריאו וכאלה שהמציאו. חלקם אגדות וחלקם אנשים שהפכו לאגדות-לא מפורסמים. כאלה שחיים לידנו ביום יום ואנחנו לא באמת מכירים את הסיפור שלהם. שכנים חברים ולפעמים אפילו משפחה. כי ביננו – במרוץ המטורף של החיים למי יש זמן לעצור רגע ולהקשיב לסיפורים. אנחנו חיים את היום יום ומאיטים או נעצרים לרגע רק כשקורה משהו ולרב זה משהו "רע" או "אסון". ואז אנחנו עומדים מעל למיטה או חלקת הקבר, מצקצקים בלשוננו (אני מאד אוהבת את המילה "מצקצקים") ונאנחים על איזה אדם הוא היה או איזו אשה היא הייתה. המבוגרים תמיד פונים לצעירים ואומרים "אם רק ידעת איזה חיים היו לה/לו"? ומה היא/הוא היה רוצה שנספר עליו? רגע לפני הסוף – מה הוא היה בוחר לומר? אז למה לחכות לסוף? אני מקשיבה לסיפורים ואעלה אותם כאן. מקווה שאצליח להעביר אליכם את ההנאה הרבה הזו ואת חכמת הכלל (היא לא נלמדת באוניברסיטאות) ובסוף כל סיפור יהיה מושא הסיפור – ארוע, מוצר, אתר או עסק שנולד מהסיפור. כבר הרבה שנים: אחותי הגדולה, אשתו של, אמא של, חברה של ... ועכשיו חוזרת להיות אני.
Back to top button
X