לקראת חגיגת הקניות שצפויה לנו הסופש: כיצד נדע מתי ניתן לבטל עסקה?

0

על חשבונית הקניה כתוב שניתן להחזיר את המוצר תוך 14 יום, אבל האם שבתות וחגים נספרים? האם קיים הבדל בין עסק שפתוח במוצ"ש לעסק שלא פתוח במוצ"ש?
שאלות רבות מגיעות אל המועצה לצרכנות בנוגע לספירה נכונה וחישוב של המועד האחרון לביטול העסקה בהתאם לחוק הגנת הצרכן. כל התשובות בעזרת שלוש דוגמאות.

החוק קובע שני כללים:

  1. כשנקבעה תקופה קצובה בחוק במספר ימים, היום הראשון לא נלקח בחשבון במניין הימים.
  2. אם לא נקבע אחרת בחוק, ימי מנוחה, פגרה או שבתון נלקחים בחשבון, אלא אם הם הימים האחרונים של המועד לבטול העסקה.

דוגמאות מהתלונות המתקבלות במועצה לצרכנות

מקרה ראשון – צרכן רכש מכונת כביסה אך התחרט על הרכישה וביקש לבטל את העסקה לפני ההתקנה, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה). הוא ניגש לחנות 15 ימים אחרי אספקת המוצר, אולם בית העסק טען שעברו 14 ימים, שכן בית העסק פתוח גם ביום שישי וגם במוצ"ש ולכן ימים אלו נחשבים מבחינתם ימי עסקים. מי צודק: הצרכן או בית העסק?

הצדק עם הצרכן. תקנות ביטול עסקה קובעות כי צרכן שרכש מוצר רשאי לבטל את העסקה לרכישת מוצר חשמלי בתוך 14 ימים מיום קבלת המוצר בתנאי שלא חובר לחשמל, ללא פרטים נוספים לגבי ימי מנוחה.
בהתאם לחוק, היום בו בוצעה העסקה לא נלקח בחשבון ומועד הספירה של 14 ימים מתחיל רק למחרת העסקה.
בנוסף, אם ביקש הצרכן לבטל את העסקה ביום ה-15 כי יום ה-14 הוא יום שבת, הרי שעדיין הוא זכאי לביטול העסקה, כשהמועד האחרון נדחה ליום ראשון. זה הדין גם אם בית העסק פתוח בשבת.

המקרה השני – צרכנית רכשה חולצה מחנות בגדים בקניון ביום חמישי בשעה 16:00. כשהגיעה חזרה לחנות במוצאי שבת בשעה 21:00 דרשה לבטל את העסקה ולהחזיר את הבגד, אותו כלל לא לבשה. החוק קובע כי ניתן להחזיר ביגוד תוך יומיים. המוכרת בחנות סירבה לקבל את החולצה וטענה שעברו למעלה מ-48 שעות. הצרכנית טענה שהדבר כלל לא הגיוני שכן החנות היתה סגורה משעה לפני כניסת השבת ועד שעה אחרי צאת השבת, אך המוכרת התעקשה. מי צודק: הצרכנית או בית העסק?

הצדק עם הצרכנית. המועד לא מחושב לפי שעות אלא לפי ימים. בנוסף, יום הרכישה אינו נספר במנין הימים. יום שבת גם הוא אינו נספר, אם הוא היום האחרון שבו ניתן לבטל את העסקה. לכן גם אם החנות פתוחה במשך כמה שעות במוצא שבת, ניתן לבטל עד ליום ראשון (כולל).

חישוב מועדים על פי תנאי החוזה

במועצה לצרכנות מתקבלות פניות רבות שעניינן חישוב מועדים שנקבעו בהסכם ההתקשרות בין בית העסק לצרכן. עקרונית, חשוב מאוד לקרוא את החוזה לפני הרכישה והחתימה על טופס ההזמנה. לדוגמה, על טופס הזמנה כתוב שהמוצר יסופק תוך 14 ימי עסקים, האם שבתות וחגים נספרים? האם קיים הבדל בין עסק שפתוח במוצ"ש לעסק שלא פתוח במוצ"ש?

הכלל: חוזה אחיד יתפרש לרעת המנסח – בחוזה בין עוסק לצרכן, לטובת הצרכן.

כדי להסביר את אופן החישוב, לפניכם דוגמה מתוך תלונות אמיתיות שהתקבלו במועצה לצרכנות.צרכנית הזמינה סלון בחנות ריהוט, והחנות התחייבה בטופס ההזמנה לספק את המוצר תוך 45 יום. לאחר שעברו 45 ימים מיום ביצוע העסקה, התקשרה הצרכנית זועמת לחנות על כך שהמוצר לא הגיע ודרשה פיצוי או ביטול העסקה. בית העסק טען ש-45 ימים הינם 45 ימי עסקים ולא כוללים שבתות. מי צודק: הצרכנית או בית העסק ?

הצדק עם הצרכנית. התחייבות של ספק לספק מוצר תוך 45 ימים ללא פירוט נוסף, משמעה 45 ימים קלנדריים. לו רצה העוסק לקבוע כי מדובר בימי עסקים, היה עליו לקבוע זאת באופן מפורש בחוזה ומשלא עשה כן, עליו לעמוד במועד ההספקה המצומצם.

השארת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

X