המדריך: כיצד להגיש תביעה על רשלנות רפואית

0

תביעה בגין רשלנות רפואית הינה אחת התביעות הנפוצות ביותר בישראל. רופא שאינו זהיר ואינו פועל בסבירות – יכול ויימצא אחראי ויחוייב בפיצוי. תביעות בגין רשלנות רפואית משפיעות באופן חיובי על מקצוע הרפואה, תורמות להעלאת הרמה, תוך הקפדה על כללים מקצועיים ואחרים, וכמובן יש בהן כדי להעניק פיצוי לניזוק.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי–דין, גיבשו עיצות למגישי תביעת רשלנות רפואית.

טיפים להגשת תביעה על רשלנות רפואית

איספו את כל המסמכים הרלבנטיים לתביעה

על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים לתביעתו, וזאת כבר בשלב המקדמי, וכמובן בטרם הגשת התביעה.
מדובר בכל התיק הרפואי, ולא רק סיכומי מחלה וסיכומי ניתוח. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הינן סמליות יחסית.
מעבר למסמכים רפואיים, יש לאסוף חשבוניות בגין הוצאות שנגרמו לתובע – כדוגמת הוצאות בדיקות וטיפולים ששולמו על ידי הניזוק, הוצאות נסיעות, חניה, לינה, עזרה בשכר וכל מסמך אחר שיכול לשמש ראיה לתביעה או לנזק.

תיעוד המקרה עצמו ותיעוד תוצאותיו

תיעוד המקרה הרשלני עצמו – נחוץ ביותר. כך למשל – שמות הרופאים המטפלים, אופן בדיקתם את החולה, התשובות שניתנו על ידם, ההחלטות שהתקבלו ומתי התקבלו, הסברים שניתנו על ידם "בזמן אמת" ועוד.

בנוסף, חשוב לתעד את תוצאות הרשלנות הרפואית בצילומים ובהסרטות, כדי שהדבר ישמש ראיה לנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות, או ימחיש אותו. יש לתעד באופן מתמשך כל שינוי.
כך למשל, במקרה בו תבעה צעירה את הרופא שביצע בה ניתוח להקטנת חזה באופן רשלני, שהותיר את החזה מצולק וא-סימטרי. התיעוד מסייע להנציח את מצב האיבר המצולק, וגם את השינויים שחלו בו במרוצת הזמן. התיעוד לא רק המחיש את טענותיה של התובעת, אלא אף שימש את המומחים הרפואיים שהתבקשו לחוות דעתם על המקרה והיווה ראיה נוספת לנזקיה.

בידקו האם אכן מדובר ברשלנות רפואית

בדיקה מקדמית זו עשויה "לחסוך" דרך מפותלת, שנים של התדיינויות, וכמובן הוצאות כבירות.

כאשר אדם חפץ לתבוע בגין רשלנות רפואית, עליו לוודא תחילה, כי אכן מדובר ב"רשלנות רפואית". יש לקבל הן ייעוץ רפואי מקדים והן ייעוץ משפטי מקדים – שתכליתם שקילת סיכויי התביעה והחלטה האם להגישה.

יש לזכור, שלא כל טעות מהווה רשלנות רפואית. נדרש להוכיח, שהרופא לא עמד במבחן ה"רופא הסביר", לא פעל על פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואי ובמיומנות הנדרשת ממנו על פי הידע המקצועי בנושא ועל פי כללי הזהירות המצופים ממנו כרופא נבון וסביר. כל מקרה לנסיבותיו. בנוסף להוכחת רשלנות יש להוכיח, שלמטופל נגרם נזק בעקבות הניתוח, ושהנזק נגרם כתוצאה מאותה רשלנות.

באחד המקרים בהם טיפל משרדנו נגרמה נכות לאישה, אם לחמישה ילדים, לאחר שילדה את בנה החמישי. הוכח, כי הנכות נגרמה בשל התמהמהות בבדיקה נחוצה אשר יכולה היתה לאבחן נכון את מצבה ולאפשר לה לקבל טיפול מציל.

במקרה אחר בו טיפל משרדנו הוכח, כי הרופא התרשל בבדיקת ההיסטוריה של המטופל, ועקב כך נגרמה פגיעה למטופל, אשר זכה לפיצוי גדול.

בתיק אחר בו טיפל משרדנו, הוכח, כי הרופא המרדים התרשל בפיקוח על מצב המטופל ונגרמה לו פגיעה עצבית. טענות המרדים, כאילו מדובר בסיכון אפשרי להליך של הרדמה – נדחו, והוא חוייב בפיצוי המטופל.

בתיק אחר הוכיח משרדנו, כי בחירה בסוג הניתוח ובמועד עריכת הניתוח היתה שגויה ולא עלתה בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית המשפט פסק כמיליון ₪ למטופל.

במקרה אחר, בו לא אובחן בזמן תסחיף ריאתי, הוכיח משרדנו, כי ממצאי הבדיקות אמורים היו לעורר חשד, וכי בדיקות פשוטות וקלות יכולות היו למנוע את מות החולה. לאחר שנקבע, כי אבחון וטיפול מתאים היו עשויים להותיר את החולה בחיים – נפסק פיצוי במיליוני ₪.

לרשלנות פנים רבות

הרשלנות יכולה להתקיים בכל אחד מהשלבים. מעבר לרשלנות בשלב האבחון והטיפול יש לבדוק האם קויימה חובת הגילוי. כך למשל, אם המטופל מוכיח, כי לא ניתן לו הסבר מלא על הניתוח, תקופת ההחלמה, סיכויי ההצלחה, סיכונים ותופעות לוואי, וכן על אפשרויות טיפול חלופיות. אם המטופל לא קיבל את מכלול המידע ויוכיח כי אם היה מקבלו היה בוחר שלא לעשותו – עשויה לצמוח עילת תביעה. על הרופא מוטלת "חובת גילוי" – החובה להסביר למטופל על הטיפול, סיכוייו וסיכוניו. יודגש, שהחובה איננה מוטלת על המטופל לשאול ולחקור את הרופא, אלא מוטלת על הרופא לספק את ההסברים הדרושים.

בחרו בקפידה את המומחה הרפואי מטעמכן

חוות דעת רפואית מוגשת יחד עם הגשת תביעת הרשלנות הרפואית, ותפקידה לתמוך בטענות הרפואיות. חוות הדעת הרפואית היא הבסיס לכל התביעה. לכן חשוב להשקיע בבחירת מומחה רפואי – לא רק בתחום המומחיות הנכון, אלא גם בעל הידע והניסיון הרב. הניסיון הנדרש אינו רק ניסיון רפואי, אלא אף ניסיון בהופעות בבתי משפט, עמידה בחקירות נגדיות ויכולת ורבלית מוכחת. רצוי לבחור מומחה שחוות הדעת שנתן כבר עמדו במבחן שיפוטי ושהוא יסודי ומדייק בפרטים. רצוי גם לבחון את קורות החיים של המומחה ולראות שאינו מצוי בניגוד עניינים עם הנתבע. יש לשים לב, שתפקידו של המומחה הרפואי אינו מסתכם בכתיבת חוות דעת, אלא אף ב"הגנה" עליה בעומדו לחקירה נגדית, וכן בסיוע בהכנת חקירה נגדית למומחי הצד שכנגד.

בדקו האם עליכן להיעזר במומחים רפואים ביותר מתחום אחד

פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים שנגרמו לו. כך למשל, מומחה אורטופדי ומומחה לבבי. בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי ו/או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע.

בחרו את הנתבע המתאים

ברשלנות רפואית לעתים מעורבים מספר רופאים ומוסדות. יש צורך לשים את האצבע בדיוק על הגורם הרשלן. אחרת, עלול התובע למצוא עצמו משחית זמן יקר והוצאות רבות בתביעת הגורם "הלא נכון".

קחו בחשבון את העלויות הצפויות

העלויות ה"כבדות" הן עלויות המומחים, הנדרשים לצורך הוכחת התביעה. יש לזכור, שבמרבית המקרים, לאחר הגשת חוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים, ימנה בית משפט מומחה אובייקטיבי מטעמו. באם ימונה מומחה מטעם בית משפט – יתווספו גם הוצאותיו להוצאות הצדדים (בדרך כלל בחלקים שווים ביניהם).
עם הגשת התביעה יש ליטול בחשבון את הוצאות אגרת בית המשפט, וכן מומלץ לייחד סכום מוערך להוצאות משפטיות שוטפות, כדוגמת תמלול הקלטות הדיונים במקרים מסויימים.

לשלל ההוצאות מצטרפות שכר טירחת עורכי דין, כפי שיסוכם עם עורך הדין.

שקלי ברצינות פשרה

לאחר הערכה מקדימה של העלויות הצפויות, כדאי להשוות את סכום ההוצאות הצפויות עם סכום הפיצוי אותו מקווים לקבל, בהנחה שהתובע יוכיח את כל רכיבי תביעתו. יתכן שהשוואה תלמד, שנקיטת ההליך אינה משתלמת. יש תיקים שלא כדאי לנהל אותם אלא עדיף להתפשר – בדרך כלל עם חברת הביטוח הרלבנטית.

בחירת עו"ד אפילו לפני השלב הראשון 

כידוע, על מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד העוסק בתחום תביעות רשלנות רפואית, ובעל ניסיון נרחב בתחום זה.
ואולם, עיתוי בחירת עוה"ד צריך להיות עוד בשלב הראשוני, ובוודאי לפני פניה למומחה רפואי מטעם התובע הפוטנציאלי.
עו"ד מקצועי ומנוסה יבחן את התיק ואת קיומה של הרשלנות הרפואית הנטענת, יקשר בין התובע למומחים רפואיים, יעריך את סיכויי התובע במשפט, יבנה את התיק כולו וילווה את כל השלבים הנדרשים.

עורכי  הדין ורד  כהן ורענן בר – און,  ממשרד בר – און, כהן, עורכי – דין,  אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת  דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות  בבית המשפט , דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין ,  כולל רשלנות רפואית. | www.Bar-OnCohen.co.il

(תמונה ראשית באדיבות שאטרסטוק)

השארת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

X